ספר הזהר
ות"ח, מה בין חוטמא לחוטמא. חוטמא דעתיק יומין חיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין, כתיב, עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'. עלה עשן באפו, ומההוא עשן דליק נור, כד סליק תננא לבתר. גחלים בערו ממנו. מהו ממנו. מאותו עשן.
ספר הזהר
חוטמא, בהאי חוטמא, בנוקבא דפרדשקא דביה, נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. ובהאי חוטמא, בנוקבא דפרדשקא, תלייא ה', לקיימא ה' אחרא דלתתא. ודא רוחא נפיק ממוחא סתימאה, ואקרי רוחא דחיי. ובהאי רוחא, זמינין למנדע חכמתא, בזמנא דמלכא משיחא. דכתיב, ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה וגו'. האי חוטמא, חיין מכל סטרין, חדו שלימא. נחת רוח. אסוותא. בחוטמא דזעיר אנפין כתיב, עלה עשן באפו וגו'. והכא כתיב ותהלתי אחטם לך.
ספר הזהר
חוטמא. תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין. בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב, עלה עשן באפו וגו'. עלה עשן באפו, בהאי תננא, אתכללו אשא, וגחלי דנורא. דלית תננא בלא אשא, ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו ונפקי מחוטמוי.